יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

מכתבו של יואב למפקד יהושע- נועה וספיר

עמיתי לשדה הקרב יהושע
ברצוני לדבר איתך על נושא שמטריד אותי כבר זמן רב.


לפני כמה שבועות נתבקשתי ממלכי דוד לשלוח אל שדה הקרב את אחד מחיילי ולהשאיר אותו לבד במערכה בכדי שייהרג בידי האויב. מתוך נאמנות למלכי עשיתי את מה שציווה אבל בצורה קצת שונה, במקום לנטוש אותו שלחתי רבים מחיילי לקרב מתוך ידיעה שיהרגו שם. הסיבה ששלחתי אל מותם עוד חיילים לא הייתה בגלל אי נעימות או חוסר ביטחון אלא העובדה שבכדי לנטוש אותו לבד במערכה הייתי צריך לשתף בכך עוד חיילים בכירים שיוציאו את הפלוגה שלהם משדה הקרב וישאירו את החייל למות. אם זה היה מתגלה זה היה מביא לשאלות רבות בקרב חיילי ובמקום להילחם באויב היינו נלחמים אחד בשני והייתי מביא למצב של הרס הצבא. אך כעת אינני מצליח לישון,מצפוני משגע אותי. אותו חייל מגיע אליי בחלומות ואומר לי מדוע שלחתי אותו למות, הוא הרי היה אחד מהמפקדים הטובים ביותר בצבאי. פניתי אלייך יהושע שתעזור לי תגיד לי האם זה קורה גם בצבאך שישנם קורבנות שחייבים להקריב, שאני לא אשם כי אני עייף, אני עייף מהמועקה שעל ליבי מאותו חייל תמים שרק רצה לשרת ואני שלחתי למות.


אשמח למכתב תשובה במהרה
 יואב בן צוריה 
שר צבא דוד.

תגובה 1:

  1. שלום ליואב עמיתי לצבא דוד

    יואב לדעתי עשיתה מעשה נכון מפני שעשיתה את מה שאמרו לך ואתה נתבקשתה לעשות זאת מפני שדוד ביקש.
    אבלל אתה עשיתה גם החלטה שגויה ואני חייב להגיד לך שלא הייתה צריך לישלוח עם החייל עוד חיילים בכירים מפני שזה היה גורם לכם לריב גדול בצבא ואז במקום להילחם באויב הייתם נלחמים אחד בשני כמו שאמרתה. אתה צריך לישון עכשיו כי אתה רק עניתה לבקשה של דוד ואתה לא זה שאשם אלה רק דוד כי הוא זה ששלח את החייל, אבל גם אתה קצת אשם כי אתה שלחתה עוד חיילים וזה לא היה פיר. תודה שפניתה אליי יהושוע

    מיהושוע שר צבא דוד

    השבמחק